Blue Flower

הִתָקְעוּת היום נכנסנו למצב ללא מוצא נואש. 

 

מצד אחד רוב האנשים הבינו מה זה אומר להתקיים בני ברוך בעולם גלובלי מקושר ותלוי זה בזה. גם אנחנו הבנו שבמערכת כזו אנחנו לא יכולים לשמור באכזריות, באופן בלעדי מתחרים, נלחמים אחד נגד השני. אם כולנו יושבים על אותה סירה זה לא משנה שהוא קידוח חור מתחתיהם, אם כיורים סירה כולנו לטבוע. מכאן ברור שאנחנו צריכים להתחיל לבנות שיתוף פעולה אמיתי, הדדית משלים בינינו. והרבה אנשים עושים ניסיונות אמיתיים, מלאים לב בבניית קשרים כאלה, שיתוף פעולה, אך בסופו של היום אנחנו תמיד לבוא קצרים. 

 

זה כאילו איזה כוח חזק מדהים משך אותנו ממקשר אחד עם השני, כוח שהוא חזק יותר מכל הניסיונות שלנו בהדדיות. נתקע בבוץ אנחנו נואשות, תקועים בחוסר אונים בתוך שדה הכוח האטרקטיבי להצדיק העצמי שלנו, אנוכי, עצמי אגואיסטי הגנה עצמית, לא הצליח לקרוע את עצמנו משם. אנחנו כמו אדם מנסה לקפוץ ולהתחיל צף נגד הכוח הכבידה על פני כדור הארץ, אבל נופלים בחזרה לכדור הארץ כל הזמן. על מנת להצליח בבריחת כוח משיכה זה היינו צריך כוח שהוא שווה ערך לפחות או חזק בעצמה ואז "כוח המשיכה" האגואיסטי הזה, כמו הרקטות החזקות מאוד הנעת חלליות בני ברוך לפרוץ את האטמוספרה של כדור הארץ. נולד פרוד בני אדם הוא ייחודיים בלהיות תקוע בהצדקת עצמית כזה, שדה כוח אגואיסטי נהיגתם לעבוד אחד נגד השני ונגד המערכת הטבעית סביב אז. בעלי חיים, גם ליונקים מפותחים במיוחד מודעות עצמית, ואינסטינקט הישרדות נהיגתם. אבל הם עדיין משולבים במלואו בתוך המערכת של הטבע, שמירה על כל העקרונות, חוקי הטבע פועל על ידי. 

 

הם באופן אינסטינקטיבי, באופן אוטומטי הבאים טבע ללא כל ספק, התנגדות. ביניהם וכלפי המערכת שהם קיימים בערבות הדדית אינסטינקטיבית. אבל בני אדם נולד ללא ערבות זו אינסטינקטיבית, ללא ספק הדדית. כולנו נולדים כפרטים ייחודיים מרגישים את עצמנו מופרדים אחד מהשני ומהטבע. קיבלנו נקודה מנותקת לחלוטין, סובייקטיבי, מבט אישית, תפיסה מאבולוציה. והן באמצעות בני ברוך הפיתוח האישי וקולקטיבי שלנו התחושה של ייחודיות, תחושה של מצב, מודעות עצמי והצדקה עצמית שלנו גדלה בהתמדה שדה הכוח האגואיסטי מושך אותנו אחד משני והסרתנו מהמערכת הטבעית התעצמה.